<h1>ספר הנר כת"י — עירובין</h1>
<h2>דף יג.</h2>
[עירובין כ"ט ע"א] תניא כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס פי' אם אכל אוכלין טמאין אע"פ שאין אוכל מטמא אדם במגע (או) [אי] אכיל מינייהו חצי פרס דהיינו ב' ביצים נפסל הגויה מלאכל בתרומה. ובמזון שתי סעודות פיר' ועוד כל האוכלין מצטרפין למזון שתי סעודות לעירוב. וכביצה לטמא טומאת אוכלין וכו'. עד תפוחין בכמה פיר' לערב בו בכמה וכו'. עד תניא ר' שמעון [בן אלעזר] אומ' וכו' פיר' ר' שמעון בן אלעזר אומ' במעשר עני דמחלקו לעניים הרבה על הגורן קאיי וקאמ' אין (פותחין) [פוחתין] לעני בארץ בגורן מהאי שיעורא דכ' ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ובציר מהכי לא הוי נתינה. עוכלא תבלין וכו', פיר' עוכלא שמינית של ליטרא וליטרא הוא לוג. וליטרא (הוא) ירק. וכו'. וכן לעירוב, פיר' דחלק עני בגורן מזון שתי סעודות היא. תניא ר' שמעון בן אלעזר אומ' [יין כדי לאכול בו, פי' לשרות בו] פת מזון שתי סעודות. חומץ כדי לטבל בו, פיר' כדי לטבול בו בשר מזון שתי סעודות. (חומץ כדי לטבול בו) וכו'. עד ויין דאמרן יין מבושל, פיר' חמרא (בכי) [כדי] לאכול בו בשרא מבשלא קאמ' דחשוב ללפות בו אבל חמרא בעלמ' בעינן להיות בו מזון שתי סעודות והיינו שתי רביעיות. ובצלים וכו' עד אבל (וכו') בעליו לא, פיר' עלין לא חשיבין לאכלן. דלא אפצי זרתא זרתא, פיר' שלא גידלו זרת. אבל איפצי זרתא זרתא לית לן בה, פיר' דבצל נחשב. אמ' ר' יהודה כל שהוא לפתן וכו' פיר' כל שהוא לפתן שיעורו כדי לאכול ללפתן בו את הפת מזון שתי סעודות פיר' כל הסעודות הימנו. בשר חי וכו', פיר' בשר חי אינו לפתן ובעינן כדי לאכול ממנו. בשר צלי וכו', פיר' בשר צלי פליגי ביה (או) [אי] האוי לפתן או לא. והילכ' כרבא. וכו'. עד אמ' ר' נחמן בר יצחק סיני שתים, פיר' קארו ליה סיני לפי שהיה בקי במשניות ובבריתות.
